מאת: נעמי אדר הופמן
פינה חדשה בבלוג הַשִּׁזְרָה - פרויקט אומנותי של נעמי אדר הופמן, בו היא מפגישה אותנו במבט קרוב עם יינניות ישראליות, באמצעות מילים וצילומים.
"ההחלטה לקשור את דרכי בענבים וביין נפלה בשנת 2002 , תוך כדי סיור יקבים וכרמים באיטליה, בין המראות והטעמים, האנשים והיינות" ניצן משתפת, ואני לגמרי מצליחה לראות את התמונה ולהבין על מה היא מדברת.
שמעתי לראשונה על 'אחת' של ניצן סברסקי לפני שלוש שנים, השם הדליק אותי, הרעיון מאחוריו עוד יותר, הזמנתי ארגז לחגוג אתו יום הולדת. מאז, אני עוקבת אחר היינות של ניצן והיה לי טבעי לפתוח איתה את פרויקט 'יוצרת יין' המביא באמצעות מילים ומצלמה עוד נקודת התבוננות, וחושף עוד רובד בנשים שעל המלאכה.
נפגשנו לצילומים בשורק, שם ניצן מכינה את היין שלה, הימים ימי בקבוק מלאי אקשן, להשלמת ולשם האיזון, נפגשנו שוב, באווירה פסטורלית, רגע אחרי הזריחה, בכרמים שלה, בכפר שמאי.
ונחזור לרגע המכונן, הסיור באיטליה, שהוגדר על ידה כ"חוויה רב חושית", במהלכו התחדדה ההכרה ש"זהו זה", הנתיב סומן ונסללה הדרך ללימודי ייננות ותורת הגפן בארץ המגף.
לאחר התואר השני, הפעם בספרד, ונסיון מצטבר בעבודה בתחום, חזרה עם משפחתה ארצה, ללדת כאן את בתה הבכורה ואת 'אחת'.
ניצן סברסקי מיקב אחת, ע״י נעמי אדר הופמן.
ניצן מגדירה עצמה "אמא וייננית", ריגש אותי לגלות עד כמה ההקשר האמהי נוכח בהתייחסות שלה לענבים וליין. "היין, כמו ילד, אני יכולה ללמד ולכוון אותו ובסוף הוא עושה מה שהוא רוצה וחושב לנכון, מה שנועד להיות, יש לו ישות משל עצמו".
מסקרן אותי תהליך היצירה, טביעת האצבע הייננית, ומבחינת ניצן, תהליך היצירה מתחיל בכרם, כל פעולה משפיעה על התוצר הסופי ולכל החלטה הנוגעת באופן הגידול, ההשקיה, הדישון והדילול יש השלכות, שבסופו של דבר, מתגלמות בבקבוק.
וכמו בכל תהליך יצירה, גם כאן, לא נפקד מקומה של ההתרגשות שמתחילה ללבלב עם לבלוב הגפנים ומתעצמת ככל שהבוחל מתקדם. עם ההתרגשות מגיעים הציפיה, הדריכות, המעקב, הבדיקות, הטלטלות הרגשיות ורגעים של עליות וירידות, הכי דומה להריון. האנרגיות מגיעות לשיאן ביום הבציר ועיבוד הענבים ביקב, מבחינתה של ניצן, זה מרגיש כמו חווית לידה, וללא ספק, היום המשמח ביותר בשנה.
מסתיים פרק, מתחיל תהליך, יין חדש נולד. התקופה מאופיינת בחדוות יצירה ובליווי צמוד של הרך הנולד, על כל תנודותיו. היין משתנה בכל יום, "הכל מוקצן, על סטרואידים" ורק כשהתסיסה מסתיימת, אפשר להשקיט את ההי ולנוח רגשית.
ניצן סברסקי מיקב אחת, ע״י נעמי אדר הופמן.
ההמשך רגוע יותר, תהליך מובנה שמאפשר נינוחות בשיקול הדעת, ניסוי וטעימה, בחינת אפשרויות ושילובים שונים עד ליצירת האיזון המדויק בטעמיו. נקודת האיזון היא מרכזית, ניצן שואפת למצוא אותה בטקסטורה ובטעמים, "עם מינימום התערבות חיצונית ובלי למשוך לקיצוניות מכל סוג שהוא", וכמו ביין, זו השאיפה שלה גם לחיים עצמם".
רגע לפני הבקבוק מתקיים דיאלוג בין חוסר הבטחון שמרים ראש ושואל אם זה הבלנד הכי טוב שאפשר היה ליצור, להשלמה, שמקבלת את העובדה שזה הילד שנולד ואוהבת אותו בדיוק כמו שהוא.
ניצן סברסקי מיקב אחת, ע״י נעמי אדר הופמן.
כשניצן מדברת על יין, גוון הקול שלה משתנה באחת, היא מרחפת, במובן הכי טוב של המילה, "יין זה דבר קסום, משתנה, יש לו חיים, וממש כמו בריקוד, יש לו את הקו שלו, השפה שלו, את התנועתיות בהתפתחות, אני מנסה להוביל ומבינה שהיין מוביל אותי. אני יכולה לרצות, לתכנן, לכוון, אבל קורה מה שקורה ואת זה אני אוהבת".
מאז שפגשתי את ניצן מתנגן בי שירו של יהורם טהר לב "להפוך ענבים ליין", מצרפת קישור - כאן.
נעמי אדר הופמן - מנהלת מוסדות תרבות ויוצרת תוכן.
לחשבון האינסטגרם של נעמי - לחצו.
לחשבון הפייסבוק של נעמי - לחצו.
Comments