מאת: נועה מעוז
עכשיו שחורף 2021/2 הגיע רשמית, יש רגע זמן להסתכל אחורה ולנסות להבין מה לעזאזל עבר עלינו בעונת הגידול 2021.
פתחנו את העונה עם חורף חם באופן חריג. נכון, זה לא הרגיש חורף חם ונכון היה שלג כבד בסוף פברואר, אבל בגפן (ובנשירים אחרים) נהוג להסתכל ולעקוב אחרי המושג "מנות קור". לחישוב מנות קור יש מודלים שונים, כשבגדול אנחנו סופרים שעות מתחת ל-10 מעלות. שעה מתחת ל-7 מעלות נספרת כאחת, שעה בין 7 ל-10 נספרת כ-0.5 וכל שעה מעל 18 מעלות נספרת כ-1- (כלומר מאבדים שעה).
המעקב אחר שעות קור נותן לנו את היכולת להעריך כמה קר היה החורף, להשוות בין שנים ולנסות לצפות את עוצמת ההתעוררות (פריצת הפקעים) ואחידותה. גפן בהגדרתה אינה זקוקה למנות קור רבות על מנת להתעורר מתרדמת החורף אך בכל זאת צבירת מנות הקור משפיעה עליה לטובה. חשוב לציין שזנים מושפעים באופן שונה מחוסר במנות קור.
אז נחזור לחורף 2021, בגרף המצורף, מהגליל העליון, ניתן לראות שצבירת מנות הקור הייתה מהנמוכות ביותר בכמעט 20 השנים האחרונות (נקודות ירוקות גדולות בגרף), והייתה כ-65% מהממוצע הרב שנתי. בנוסף, הן נצברו בשלב מאוחר יחסית של החורף.
על אף ש-800 מנות קור (בדוגמא המצורפת, באזורים רבים בארץ היה הרבה פחות) זה לא מעט בכלל, ראינו התעוררות לא אחידה בלא מעט זנים, כאשר סירה היה הבולט ביותר בהצגת התופעה. התעוררות לא אחידה למעשה מביאה למצב שבו יש לנו בכרם בזמן נתון שריגים, ובהמשך פרי בשלבים פנולוגיים שונים (פריחה/בוחל). מצב זה יאלץ את המגדל לבצע פעולות כמו דילול שריגים או דילול פרי שינסו בסופו של דבר לשפר את אחידות ההבשלה.
סיבה נוספת להתעוררות האיטית והלא אחידה היו הטמפרטורות בחודש מרץ שהיה קר בממוצע ב-1.5 מעלות. החודש היה מלווה בחוסר יציבות בטמפרטורות כאשר בסוף החודש היו מספר לילות קרים מאוד שאף יצרו אירוע קרה בחלק מאזורי הגידול.
לאחר אביב קריר ולא יציב, די מהר ראינו תופעה שבה יש לנו אחוז נכבד של שריגים שאינם נושאים פרי בחלק מזני הענבים. בולטים לרעה היו סירה וסוביניון בלאן. המשמעות הייתה ברורה ומיידית: פחות יבול צפוי לבציר הקרוב. בהמשך העונה התברר שגם האשכולות שכבר ישנם קטנים מהממוצע (שוב, בחלק מהזנים).
אחת ההשערות לפוריות הנמוכה (כלומר הרבה שריגים עקרים) היא התעוררות של הפקע המשני במקום של הפקע הראשי הפורה יותר, כך שאנחנו למעשה מקבלות שריגים ללא אשכולות או עם אשכול אחד במקום שניים (ותודה לאודי גליקסמן, אגרונום יקב טפרברג על ההשערה שאימצתי). חשוב לציין שיש זנים שכמעט לא הושפעו מהמצב הזה כמו מרלו ושרדונה.
גודל האשכול, לעומת זאת, נקבע למעשה בעונה הקודמת, בזמן פריחת האשכול של השנה הנוכחית. בזמן זה הפקע של השנה הבאה למעשה מתמיין - נקבע כמה אשכולות יהיו וגודל האשכול פוטנציאלי. באביב 2020 בזמן פריחת האשכולות חווינו גל שרב חריג באורך של כ-10 ימים שיתכן והשפיע לרעה על התמיינות האשכולות של השנה.
מבחינת עונת הגידול עצמה, העונה באופן כללי הייתה חמה מהממוצע ב1-2 מעלות (למעט חודש יוני), כך שעל אף ההתעוררות המאוחרת, הפריחה והבוחל היו בזמנים הממוצעים להם. חודש אוגוסט היה חם ב-1.5 עד 2 מעלות ברחבי הארץ, מה שהביא להבשלה מהירה באופן יחסי בכל אזורי הארץ. על אף ההבשלה המהירה יחסית, הייננים דיווחו על טעמים מפותחים בפרי ובזכות זה ניתן היה לבצור ברמות הסוכר הרצויות. מי שצלח את אוגוסט בלי לבצור נהנה מחודשי ספטמבר אוקטובר עם טמפרטורות נוחות ואף נמוכות יחסית לעונה.
מקווה ששפכתי מעט אור על האמירות שנשמעו במהלך הבציר של "בציר קשוח" (במילים אחרות היה לי חם וחסר לי יבול), וזה הזמן להזכיר שעד הבציר קורים המון דברים בכרם שבסוף מובילים לאיך שנזכור או נתפוס את הבציר הנוכחי.
נתראה בעונה הבאה,
נועה
נועה מעוז היא יועצת גידול לכורמים ויקבים. היא מדריכה ומלווה יקבים ומגדלים בתכנון, נטיעה וגידול כרמי יין איכותיים.
לפרופיל המקצועי של נועה לחצו כאן
Comments