מאת: טל טאובר גוטסדינר
דמיינו עולם שבו תרבות יין היא פשוט תרבות. מובנת, מושרשת, נפוצה. דמיינו את ישראל כמדינה שחיה ונושמת יין. שבכל ארוחה משפחתית נחלץ בקבוק, שכל מסעדה מחזיקה סומלייה, שהדרכות ולימודי יין הם דבר שבשגרה, שביקורים ביקבים הם דרך מקובלת לטייל בארץ (עם האחרון התקדמנו מאוד בשנה האחרונה). איך זה קשור למה שאנחנו עושות? תכף נחזור לזה, אבל בואו נלך רגע אחורה בזמן.
במשך שנים נשים לא היו נוכחות בתחום היין, לא כצרכניות ולא כנשות מקצוע. יין היה עיסוק גברי, ועד היום נותנת ההיסטוריה את אותותיה וגברים הם הדומיננטיים בתעשייה. בהסתכלות רחבה, זכינו לחיות על כדור הארץ ברגע בהיסטוריה שבו התרבות האנושית משתנה לטובה. וכפי שהתרבות שלנו משתנה, כך גם התעשייה שלנו צריכה. צמצום הפער הזה הוא שעמד לנגד עיניי כשייסדתי את קהילת השזרה, שמטרתה לקדם מקצועית את נשות התעשייה ועל ידי כך את תרבות היין הישראלית כולה.
למה המטרה לקדם את נשות התעשייה היא מטרה משותפת של התעשייה כולה, נשים וגברים?
השיח על גיוון תעסוקתי חשוב לצורך הדיון הזה. המשמעות של יותר נשים שנכנסות לתעשייה היא לא רק מוסרית, היא גם נכונה עסקית וכלכלית; גיוון מגדרי בצוותי עבודה מאפשר תמונת מראה טובה של קהל הצרכנים, ריבוי דעות שמייצר פרודוקטיביות, ושלל יתרונות שאינם ייחודיים ספציפית לענף היין אלא לשוק התעסוקה בכלל. בנוסף, יש הרבה מאיתנו. נשים, הכוונה. וככל שיהיו יותר נשים ואנשים מעורבים בתחום, תהיה אפשרות גדולה יותר להגדיל את הענף, לעודד יוזמות, למידה וצרכנות.
אם המטרה היא משותפת אז למה יש קבוצת פייסבוק סגורה רק לנשים?
צריך להתחיל מכך שהשזרה אינה רק קבוצת פייסבוק. השזרה היא קהילה שמבקשת לקדם שיח מקצועי ותעסוקתי בתחום היין, על ידי תכנים מקצועיים, נטוורקינג, פתיחת דלתות והזדמנויות עסקיות. היא קהילה שהתחילה בפלטפורמה דיגיטלית ודי במהרה החלה לצאת גם למרחב הפיזי. היום היא כוללת קבוצת פייסבוק לנשים בתחום היין ותחומים משיקים, עמוד אינסטגרם ואתר אינטרנט. השניים האחרונים פתוחים לכולם; נשים וגברים, אנשי מקצועי וחובבים. בקרוב יתלווה אליהם גם עמוד פייסבוק, והעיקר: הרבה תכנים ומפגשים במרחב הפיזי, זה שהתגעגענו אליו מאוד בשנה האחרונה.
ובכל זאת, למה הקבוצה צריכה להיות סגורה רק לנשים?
כדי לייצר שינוי בסדר חברתי ששנים לא השתנה, עולה הצורך לעשות דברים בצורה שונה, להסתכל על הדברים מזווית חדשה. השינוי הזה יכול לקרות כשנשים חוברות זו לזו כקהילה וחושבת יחד איך לעשות דברים אחרת.
לתחושתי, ועל פי פידבקים שקיבלתי, באמת הצלחנו לייצר מרחב חדש שלא היה קיים לפני; נשים מכל קצוות התעשייה לראשונה משוחחות זו עם זו באופן ישיר, בלי מחיצות, נחשפות זו לעשייה של זו ומוקירות זו את זו. מתנהל שיח כנה ופתוח שאפשר לבטא בו שמחה, אתגרים, קשיים ואפשר להעזר בו לקבלת עצות והשראה. שיח אוהד ומפרגן שמעודד תחושת שייכות, שמקרב נשים חדשות לתחום ומביא לקדמה גם נשים שלא היינו רגילות לראות בפרונט.
לצד ההיכרות האישית, הקבוצה מאפשרת לנו לנהל שיח מקצועי, שיש בו הזדמנות ללמידה על התחום – אם זה מנשים צעירות שחושפות בפנינו דור חדש של סטודנטיות סקרניות, ואם זה מנשות המקצוע הותיקות והבכירות בתחום שחולקות איתנו בנדיבות את הידע העשיר שלהן. בנוסף לידע המקצועי אודות יין, זו פלטפורמה לדון בה על תעסוקה: איך אנחנו רוכשות כלים שיקדמו אותנו בעבודה שלנו, איך אנחנו עוזרות זו לזו לפתוח דלתות כך שיותר נשים מקצועיות יאיישו משרות בתחום או יצליחו ביוזמות עצמאיות.
שזרה היא הציר המרכזי של התפרחת והאשכול, כך גם אנחנו מהוות עוגן זו לזו, מחזיקות ותומכות. הקבוצה היא הספרה שבה אנחנו מוקפות בנשים, סביבה נעימה שאפשר יותר בקלות להתקדם בה לעבר מטרה משותפת. אחד הפוסטים הראשונים ששיתפתי בקהילה היה גרפיטי עם הכיתוב "כשנשים תומכות בנשים קורים דברים מופלאים". זו מהות הקבוצה הזאת, לתמוך אחת בשנייה כדי להתקדם ולקדם את התעשייה.
לאור כל זאת, לא פלא שיש קהילות נוספות כאלה גם ברחבי העולם. במהלך העבודה על הקמת השזרה, התוודעתי לכמות גדולה של ארגוני נשים בתחום היין במדינות שונות (לדוגמה: Lift Collective,Batonnage ) ושמחתי לראות את העוצמות שלהן בעולם בקידום נשים וגיוון תעסוקתי בכלל. מתוך החיבורים הנשיים שנוצרים בקהילות האלה ובשזרה באופן ספציפי, ומתוך הבלטת העשייה הנשית בתחום היין לקהל הרחב, אני מאמינה שתצמח עוצמה גדולה יותר לכולם. אם נפעל יחד, התעשייה כולה תצעד קדימה ובתקווה תצליח להשריש את אהבת היין וליצור פה עולם שבו תרבות יין היא פשוט תרבות.
Comentarios